Purim..פורים
....
On regular weekdays, our mothers would bake dry cookies for the cookie tin like “Biscochos,” cookies dipped in a mixture of sugar and cinnamon. They began baking torte – a light, tasty “cake” and the “heavy” cookies with layered fillings, and dripping honey a week before the holidays. For Purim, they baked the finest cookies, made out of flour, semolina, nuts, butter and honey in order that the “Mishloach Manot” (gifts of food delivered to friends and family) would be rich and loaded down with flavor. As children, we carried the Mishloach Manot deliveries from auntie to auntie happily in order to receive the “Purmelik,” money for Purim that Sephardim give to children. In the evening, we at and celebrated around the delicious sweets, baklava, tashpishtil and the wonderful “romance” songs. We’d eat, sing, and the honey would drip from our fingers.
The women would sing:
“Morinika imi miyaman” – “My dark-haired one will call to me…”
“Yu blanca nasi” – “And I was born white”
And the men would reply:
“Avrama tu puerte sarda” – “Open your closed door for me, beloved”
“In tu balakon luz ya noai” – “On your balcony, there is no more light.”
Baklava was thought of as the most exclusive delicacy due to the labor required in preparing the dough and the nut filling. In my memory, baklava is connected with giant circles of dough which were spread out on white sheets spread over all the beds in the house. It was made with leaves of filo dough handmade by our mothers, prepared from balls of flour and water dough. They would set each ball on a sheet and begin to stretch it and stretch it, placing their hands under the sheet of dough and raising their hands while stretching out the sheet of dough in all directions using a turning motion until the dough was huge and paper-thin, which they’d then spread on the bedsheet to dry.
When the sheets were dry, they’d slice the sheets into strips and brush each leaf with butter while preparing a layer of leaves loaded down with nuts, sugar and cinnamon. They would crush the nuts in a copper mortar and pestle to the desired level of fineness for filling pastries.
The baklava was baked in copper pans, and we, the children, would carry the pans to the neighborhood bakery to be baked.
The warm sugar syrup waited at home for the baklava.
..
בימי החול אמהותינו אפו עוגיות יבשות לקופסה כמו ה"ביסקוצוס", ביסקוויטים טבולים בתערובת סוכר וקינמון. טורט - "לקח" קל וטעים, את העוגיות ה"כבדות" עם המליות הגדשות והדבש הנוטף החלו באפייתן שבוע לפני החגים. בפורים אפו את המשובחים שבעוגיות כל מה שהכיל קמח, סולת, אגוזים, חמאה ודבש כדי שצלחת "משלוח מנות" תהא עשירה ומכובדת בטעמים. אנו הילדים נשאנו את משלוחי המנות מדודה לדודה בשמחה בשל "הפורמליק" דמי פורים שהספרדים נוהגים לתת לילדים. בערב אכלנו וחגגנו סביב המטעמים המתוקים "הבקלבה", התשפשתיל ושירת הרומנסות הנפלאות. אכלנו, שרנו והדבש טיפטף בין האצבעות.
האמהות שרו
"מוריניקה אמי מייאמאן" …. שחרחורת יקראוני
"יו בלנקה נאסי".... ואני לבנה נולדתי
והגברים ענו,
"אברמה טו פוארטה סרדה" … פתחי לי את דלתך הסגורה אהובה
"אין טו בלקון לוז יה נואיי" …. במרפסת שלך כבר אין אור
ה"הבקלבה" נחשבה ליוקרתית בשל הטרחה בהכנת הבצק ושפע האגוזים. בזכרוני מתקשרת הבקלבה עם עיגולי בצק ענקיים שנמתחו על סדינים צחורים שנפרשו על כל מיטות הבית, הלא הם עלי בצק "פילו" מעשה ידיהם של האמהות שלנו, אותם הכינו מכדורי בצק של קמח ומים, כל כדור הניחו על סדין והחלו למתוח ולמתוח, בהכניסן את ידיהן מתחת לעלה הבצק הרימו את ידיהן תוך שהן מותחות את עלה הבצק לכל צד בתנועה סיבובית עד ליצירת עלה ענק דק כנייר , אותו פרזו על הסדין לייבוש.
כישבשו העלים פרסו את העלים לרצועות והברישו בחמאה כל עלה תוך הכנת שכבות של עלים עם המון אגוזים, סוכר וקינמון. את האגוזים כתשן במכתש ועלי מנחושת לדרגת ריסוק הרצוייה למאפים הממולאים באגוזים.
האפיה היתה בתבניות מנחושת ואנחנו הילדים היינו נושאים את התבניות למאפייה השכונתית לאפיה.
בבית חיכו לבקלבה סירופ סוכר חם .
....